• ד"ר דיב דאוד

מה יקרה בביקור הייעוץ

עודכן ב: 23 נוב 2018

שאלה זו תמיד מעניינת את הלקוח ובני משפחתו. בהרבה מקרים אנשים אינם יודעים להגדיר נכונה את הבעיה שהביאה לביקור אצלי, או שיודעים להגדירה ב"ערך".

א.

אנסה להבין מה הסיבה הישירה להגיע ליעוץ.

כמובן זו אינה רמת סוכר גבוהה מזה שנים, או כאב שורף ברגליים מזה עשור.

הגדרת הבעיה לשמה הגעתם ליעוץ, הינה אבן יסוד לעשות איתכם/ן תיאום ציפיות. בלי תיאום ציפיות אתם לא תתגייסו לתכנית הטיפול במלוא הרצון והמרץ. וזה רע.

אנשים אשר התגייסו ללא תיאום ציפיות, עשו זאת מתוך "שילמנו כסף" לא קטן, או "הגענו למומחה כי הוא יודע מה לעשות, לאחר ש"אחרים" נכשלו".

תסריטים כאלה מסתיימים ב:

השקעה רבה וסתמית;

קצב התקדמות איטי אל היעדים, או

קצב לא משביע רצון,

לעתים זה מסתיים במפח נפש והלקוח נשלח להמשך חיי סבל ודכדוך.

שפת גוף הנוכחים מלמדת רבות על מי הוא "בעל הציפיה הראשית", וזה אינו בהכרח המטופל.

לעתים זאת אפילו לא אשתו שלא הספיקה לבוא, כי נותרה בבית לטפל בילדים. זו תהיה אחותו אשר תייצג את ציפיות האשה. לא אחת האשה נותרת בבית להימנע מעוד אכזבה.

זאת אותה האשה אשר כולה חשש שבעלה יהפוך נכה בנפילת סוכר דמו אל ערך נמוך מאוד; הבעל אשר אינו מוכן לשמוע בקולה להרפות משמירת הסוכר כל כך מאוזן, ובמצב סוכר נמוך מלאכת השכנוע הופכת לבלתי אפשרית.

היתה גם אשה אשר ציפתה כי "ארד" על הבעל שאינו שומר דיאטה. מחתה על כי מיקמתי שמירת דיאטה לביקור מס' 3, וניסתה לכפות סדר תכנית משלה, המשך לתכנית רבת שנים אשר כשלה "לסתום" את פיו מפני מזון. לא השכילה לעשות קשר בין תענוג המזון שנותר לבעל, כפיצוי לתענוג המין שנעלם לשניהם אף כביטויי חיבה וחום. איך תדע כי בדרך לעזוב את האכילה, צריך לצ'פר אותו בתועלת אחרת.

באחד המקרים לאחרונה, הבעת פני רעייה ובן הסגירו חשש שהנה או-טו-טו המטופל ייעלם להם מחיי המשפחה. הסוכר "הארור" לא יורד למרות שהוא ניסה לצום; פשוט מיאן לרדת עקב הקורטיזון, שנועד למנוע דחיית מח עצם מושתל (מחלה המטולוגית ממארת). כסא הגלגלים בכניסתו למרפאה, רק המחיש עד כמה תקוותם מרותקת אל קרקע מציאות קשה, מבלי שיראו כיצד אפשר להמריא איתה.

ב.

או אז בא איסוף המידע הרלוונטי על מנת אבין את הבעיה; לא רק תשובות בדיקת דם או סקירת טבלת ערכי סוכר הדם לפני הארוחות ולפני השינה.

המידע ייאסף בצלילה אל עומק תלונות המטופל. לעתים המטופלים מתעלמים מהם, כגון במצב של "מה לכאב גב קשה ולרמות סוכר גבוהות?" הרי מחד זו סוכרת ומאידך זאת אוסטאופורוזיס!!

מידע זה ישמש לקבוע את הגישה לטיפול; יסדר את אבני הדרך במסלול הטיפול המתוכנן על פי סדר קדימויות ברור, לרבות ההטעמה בפני הלקוח בדבר סדר זה.


כל זה חשוב לשם תיאום ההליכה יד ביד לקראת היעדים, כך שאני וכל צד המטופל צועדים בצוותא; לא מהירים הם ממני, ולא אני מהיר מהם. "כזוג שוורים מתואם בכל שעל, לחריש בקוו ישר!" כך אני מנסח זאת.

ג.

חלוקת תפקידים.

בעיה כאובה היא מערכת היחסים בין בני המשפחה, בעיקר בנושאי אי הסכמה על מה צריך לעשות.

מערכת היחסים, עכורה בארגומנטים כגון:

"הוא לא מוכן לבדוק"...

"היא לא מפסיקה לטחון"...

"תגיד לו שיפסיק לעשן" וכו'.

התגובות הסרבניות אף מתרחשים מול עיניי.

בחלוקת התפקידים אני גם מסביר מדוע, ומה ציפיותיו של כל צד:

- אני רוצה לשמור על בריאות הלקוח, למען יאריך ימים, ויהפוך ללקוח מובטח להכנסה יפה שלי.

- המטופל הוא רופא עצמו האולטימטיבי! כיוון שרק הוא יכול להחליט מה רע לו, ומה רע לו יותר.

- בני המשפחה הם רק עזר כנגד. "גם אם תראה שהוא אוכל ענבים, אל תעמוד בדרכו ואל תרביץ דברי תוכחה. ממילא שיטה זו לא עבדה עד היום ולכן עזוב ממנה"... אני"נוזף" באשה או בבן, ומייד מוסיף:

"תבין, הוא מנדנדת מסיבה ליגיטימית ... פשוט ... היא אינה רוצה להישאר לבד" אני מכוון למטופל את דבריי.

לא אחת דמעות בעיני הרעייה משמשות חותמת המאשרת את אמירותיי.

- לחלוקה לפיה בני המשפחה יתפקדו בדיוק כבני משפחה ולא משטרת תנועה למקרר, או פקחי עירייה על עישון אסור, יש התנייה!

- התנאי הוא שבתמורה יינתן להם לשטוח בפניי כל ההערות/ההשגות/התלונות.

- רק אני - היועץ - מורשה לפסוק מה אסור ומה מותר, לקבוע מה חשוב ומה לא, מה כעת ומה מאוחר יותר.

כל חריגה מחלוקת תפקידים זו היא נסיון לחבל בתכנית שלי אם בשל הרגל רע, או בשל היסח דעת בלתי מוצדק. אני האיש עם הנסיון הרב והמוצלח... לא? "... אחרת למה שתגיעו אליי אם רצונכם להתמיד בשלכם?"

ד.

לקבוע מה היעד הראשון להשגה. השגתו בונה את האימון ההדדי ומשכנעת את המטופל כי השקעתו שכרה בצידה, משפחתו נרגעת עם המשך התגייסות המטופל לעוד ועוד.

אם נפילת סוכר מסכנת חיים ומעוררת מתח ודאגה חוצה קרובים ומשפחות, הרי זוהי אוטומטית יעד ראשון. "כעת כולנו נתרחק מסוכר נמוך כמו מאש", "תיקון נמוך באכילה יזגזג אל סוכר גבוה".זה יגרום לי לאבד את הצפון. "מספיק שאתה בסחרור, להסתחרר לצידך אולי יתן רוגע נפשי, אך זה לא יעדנו!"

התרחקות ממצבים מסוכנים ץיעשה אף במחיר של עליית סוכר לתקופה מסויימת. לזכור, העלאת רמת הסוכר היא חלק מהטיפול הרצוי באירועי סוכר נמוך, כאלה שהמטופל אינו חש את התקרבותם.

אם סוכר גבוה הוא הבעיה, הרי יש לנקוט בכל אמצעי רצוי להורדתו.

חשוב לזכור כי אינסולין הינה תרופה אפקטיבית להורדת סוכר. אין סוכר שלא ניתן להוריד.

ישנן תרופות חדישות יותר ושאינן נופלות מאינסולין, אשר מונעות עליות סוכר. תפקיד הרופא לקבוע מה מנצלים תחילה ומדוע, מה נשלב בהמשך, ולהעריך פוטנציאל צמצום מספר התרופות, והצפי לשינויי עתידי במשטר הטיפול, לרבות הפסקת אינסולין או מעבר בין תכשירי סוכרת שונים.

ה.

כיום בוחרים ממגוון הטיפולים הקיימים מה העדיף ביותר, לא רק להשיג תוצאי ביניים כגון שיפור בצפיפות העצם, שיפור ברמת תיפקודי התריס, או שיפור ברמת הסוכר.

מה שקובע בהחלטה לבחור טיפול מסויים הינו, עד כמה הטיפול יממש את יעדנו הרצוי במושג תוצאי המחלה:

- מניעת שברים ואיבוד גובה של זקן/ה מאוסטאופורוזיס,

- הורדת תחלואה כמו פגיעה בכליה, התקפי לב,

- אשפוז עקב אי ספיקת לב,

- או סתם צמצום אחוזי תמותה כללית או כזו ממחלת לב ועורקים.

#medicalschool #tips #advice

לקבלת מידע נוסף ולקביעת תור אנא השאירו את פרטיכם ונחזור אליכם
שרותים:

© כל הזכויות שמורות לדר' דיב דאוד 2019